מחקר זה נועד לבחון את השימוש היומיומי בטכנולוגיה בקרב אזרחים ותיקים בישראל דרך "מבט משולש": שילוב עמדותיהם של המבוגרים עצמם, בני משפחתם ואנשי מקצוע בתחום הבריאות.

מחקר זה שם לו למטרה לתקף מחדש את התוקף והמהימנות של סולם תפקודים ניהוליים ושגרות עיסוקיות ולבחון האם הוא מייצג הן תפקודים ניהוליים חמים והן קרים.

מחקר זה שואף למצוא קשרים בין עיבוד חושי, קואורדינציה מוטורית, תפקודים ניהוליים מטה-קוגניטיביים ואיכות השינה לבין התארגנות בזמן, תוך התמקדות בתגובות רגשיות בעקבות ירידה ביכולות התארגנות.

המחקר בחן את חוויותיהם של מבוגרים עצמאיים ובריאים בישראל בני 65 ומעלה בביצוע פעילויות יומיומיות, בריאות ושימוש בטכנולוגיה במהלך תקופת הקורונה, דרך שלוש נקודות מבט: המבוגרים עצמם, בני משפחותיהם, ואנשי מקצוע.

מטרת המחקר הייתה לבחון גורמי תפקוד יומיומי בעבר ובהווה, הקשורים לבריאותם הפיזית והנפשית של מבוגרים.

מטרת המחקר הייתה לבחון האם המאפיין התפקודי-קוגניטיבי (CF) מנבא את המצב התפקודי-קוגניטיבי של חולי פרקינסון לאחר שנה.

מטרת המחקר היתה לזהות את המרכיבים הקשורים להזדקנות מוצלחת בהקשר של מעורבות בפעילויות חברתיות ופרודוקטיביות, דרך שלש נקודות מבט.

מטרת המחקר הייתה לפתח מודל קונספטואלי מקיף לתהליך הפיתוח שיאפשר להנחות מפתחים כיצד לבנות אפליקציות בינה מלאכותית לשינוי התנהגות בריאותית, על מנת לתמוך ביצירת אמון בקרב משתמשי האפליקציה.

מחקר זה מכוון להשתמש בלמידת מכונה (Machine Learning, ML) כדי לשנות ולקצר את ה DLQ- מבלי לפגוע באמינותו ודיוקו.