רקע: בני נוער עם קשיים נוירו-התפתחותיים מתקשים בביצוע פעילויות יומיומיות, תוך ביטוי  להשפעה המשמעותית של התפקודים ניהוליים על השתתפותם. מחקר זה בוחן מודל קונספטואלי משולב שבו גורמים סביבתיים תומכים בקהילה, בבית הספר ובבית מסבירים את השתתפות הילדים (מעורבות ותדירות) עם ביצועי הפעילויות היומיומיות שלהם כגורם מתווך.

שיטה: הורים של 81 מתבגרים בגילאי 10 עד 14 עם ובלי פרופילים של חסרים בתפקודים ניהוליים השלימו את שאלון ה- PEM-CY, שאלון ההשתתפות והסביבה לילדים ונוער ( the Participation and Environment Measure for Children and Youth) ואת שאלון ה- CHECK) Child Evaluation Checklist) להערכת תפקודו של הנער. בוצע ניתוח משני לבחינת המודל באמצעות תוכנת AMOS.

תוצאות: התוצאות הדגימו תמיכה במודל המשוער. דרישות סביבתיות תומכות בבית הספר ניבאו 32% מההשתתפות בבית, וביצועי הפעילויות היומיומיות של המתבגרים שיקפו שתפקודים ניהוליים תיווכו את הקשר שבין התמיכה בסביבת בית הספר לבין השתתפותם של בני הנוער בביתם.

מסקנות: ממצאים אלה מדגישים את סביבת בית הספר כתורמת עיקרית המשפיעה על תפקוד הילדים על פי דיווחי הוריהם וכמנבאת השתתפות גבוהה בבית מבחינת תדירות ומעורבות. למחקר זה יש השלכות עבור מטפלים רב-תחומיים העובדים עם בני נוער בכלל, ובסביבה הבית-ספרית בפרט, להבנת ההשלכות המשמעותיות של תפקודים ניהוליים על תפקוד יומיומי של מתבגרים ולקידום מתן סיוע והתערבות מותאמים ומדויקים.