רקע: השימוש בטכנולוגיה הופך לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום, גם בקרב אזרחים ותיקים, אך דפוסי האימוץ והשימוש שלהם דורשים בחינה מעמיקה יותר. על פי מודל ה"התאמה בין אדם לטכנולוגיה" (Matching Person and Technology), אימוץ טכנולוגיה מצליח יותר כאשר קיימת הלימה בין העדפות וצורכי המשתמש לבין פונקציות המכשיר והסביבה שבה הוא פועל. עם זאת, גורמים כמו שינויים תלויי גיל, העדפות משתנות וקצב השינוי הדיגיטלי המהיר מקשים על התהליך. בנוסף, מבוגרים רבים נשענים על תמיכה מבני משפחה ואנשי מקצוע, אך נקודות המבט של גורמים אלו כמעט ולא נחקרו עד כה.

מחקר זה נועד לבחון את השימוש היומיומי בטכנולוגיה בקרב אזרחים ותיקים בישראל דרך "מבט משולש": שילוב עמדותיהם של המבוגרים עצמם, בני משפחתם ואנשי מקצוע בתחום הבריאות. המחקר בחן פעילויות המתבצעות באמצעות שימוש בטכנולוגיה, מאפייני המכשירים, את המעבר מאינטראקציה פנים-אל-פנים לדיגיטל, ואת התגובות למצבי חוסר התאמה בין הצרכים לתמיכה החברתית הקיימת.

שיטות: במהלך מגפת הקורונה (פברואר 2021 עד יולי 2022), נערכו תשע קבוצות מיקוד מקוונות, שבכל אחת מהן 6–7 משתתפים. המדגם כלל: 20 אזרחים ותיקים עצמאיים ובריאים (10 נשים, בגילאי 66–80); 19 בני משפחה (ילדים ונכדים, בגילאי 21–55); 20 אנשי מקצוע בתחום הבריאות עם ניסיון של 5 שנים לפחות בעבודה עם הגיל השלישי.

תוצאות: המחקר העלה כי לאזרחים ותיקים יש העדפות מגוונות לשימוש בטכנולוגיה, המושפעות מרמת הדחיפות, חשיבות הפעילות ומאפייני המכשיר. תפיסה זו חוזקה על ידי בני המשפחה ואנשי המקצוע, שהדגישו את הצורך להבחין בין סוגי טכנולוגיות על פי המשתמשים ומאפייניהם.

מסקנות: המחקר מדגיש את השונות הגבוהה בהעדפות היום-יומיות של אזרחים ותיקים, המשפיעה ישירות על השימוש שלהם בטכנולוגיה. המסקנה המרכזית היא שיש להעביר את המוקד מהטכנולוגיה עצמה ליישום הפרקטי שלה במענה לצורכי הפרט. חשוב לתת מענה לצורך באינטראקציה חברתית ולאתגרים הרגשיים, שכן צרכים טכנולוגיים שאינם נענים עלולים להוביל לתסכול ולנסיגה מהשימוש. תובנות אלו יכולות לסייע בגיבוש אסטרטגיות לשיפור השימוש בטכנולוגיה בקרב מבוגרים, באמצעות התאמת העיצוב הטכנולוגי ומערכות התמיכה להעדפותיהם ולצורכיהם האישיים.