רקע

אנשים עם מחלת פרקינסון עשויים לחוות ליקויי הליכה וקיפאון בהליכה (freezing of gait , FOG), גורם עיקרי לנפילות. רמזים חיצוניים, כולל גירויים חזותיים (למשל, קווים עם מרווחים על הרצפה) וקוליים (למשל, פעימות מטרונום קצביות), נחשבים יעילים בהקלה על קשיי ניידות ו-FOG. כיום, יש צורך בטכנולוגיה המספקת רמזים אוטומטיים ומותאמים אישית בבתיהם של אנשים עם פרקינסון. מטרות מחקר היתכנות זה היו לתאר את הצעד הראשון לקראת פיתוח טכנולוגיה ביתית המספקת רמזים חיצוניים, לבדוק את השפעתה על ההליכה, ולהעריך את חווית המשתמש.

שיטות

פיתוח המערכת נעשה על ידי הצוות הרב-תחומי שלנו. המערכת תוכננה כך שתספק רמזים חזותיים וקוליים: פסי אור המוקרנים על הרצפה ופעימות מטרונום, באופן נפרד. בדיקה ראשונית בוצעה באמצעות משוב מחמישה קשישים בריאים לגבי בהירות הרמזים (ראות ברורה של פסי האור וצליל פעימות המטרונום) ואי-הנוחות שחוו. לאחר מכן נערך מחקר פיילוט בבתיהם של 15 אנשים עם פרקינסון עם קיפאון יומיומי בהליכה (FOG). מדדנו את הליכת המשתתפים בשלושה מצבים: מצב בסיסי (ללא רמזים), הליכה עם פסי אור, והליכה לפי פעימות מטרונום. מדדי התוצאה כללו את אורך הצעד ואת משך זמן הצעד. גם חווית המשתמש נבדקה באמצעות ראיונות חצי-מובנים.

תוצאות

ניתוח ANOVA מדידות חוזרות של הערכת ההליכה בקרב אנשים עם פרקינסון חשף כי פסי האור שיפרו באופן מובהק את אורך הצעד (p = 0.009) ואת משך זמן הצעד (p = 0.019). לא נמדדו שינויים מובהקים בעת השימוש במטרונום. האנשים עם מחלת הפרקינסון דיווחו כי שתי שיטות מתן הרמזים שיפרו את הליכתם, את ביטחונם ואת יציבותם. רוב האנשים עם מחלת הפרקינסון לא דיווחו על אי-נוחות באף אחת מהשיטות והביעו רצון להשתמש בטכנולוגיה כזו בביתם. שיטת המטרונום היתה מועדפת על רוב המשתתפים.

מסקנות

מחקר היתכנות זה הדגים את השימושיות ואת ההשפעה הפוטנציאלית של טכנולוגיית רמזים חדשנית על הליכה, ומייצג צעד ראשון חשוב לקראת פיתוח טכנולוגיה שמטרתה למנוע קיפאון בהליכה על ידי מתן רמזים מותאמים אישית באופן אוטומטי. נדרש מחקר נוסף נרחב כדי לאושש תוצאות אלו.