מטרות המחקר היו לנתח (1) האם קיימים הבדלים מובהקים בין ילדים עם התפתחות תקינה לבין ילדים עם DCD בהעדפותיהם בהשתתפות בפעילויות פנאי; (2) האם הערכת המורה לחינוך גופני בטופס הפעילויות (TEAF) מנבא העדפות להשתתפות. שיטה: במחקר השתתפו 68 ילדים בגילאים 6-9.83, 35 עם אבחנה של DCD ע"י רופא ילדים ושימוש באבחון ה-M-ABC, ו-33 ילדים עם התפתחות רגילה. קבוצת המחקר הותאמה מבחינת גיל ומין לקבוצת ה-DCD. הילדים מילאו את שאלון ההעדפות לפעילויות (PAC) והמורה שלהם לספורט מילאה את ה-TEAF. תוצאות: הבדלים מובהקים נמצאו בין הקבוצות בהעדפות להשתתפות בפעילויות בשני השאלונים. מתאמים מובהקים נמצאו בין תתי-המבחנים של ה-PAC וה-TEAF. הציון של שאלון ה-TEAF ניבא באופן מובהק את העדפות התלמידים בהשתתפות בפעילויות פנאי. תוצאות המחקר ממליצות להשתמש ב-TEAF כמבחן סינון ל-DCD, ולקחת בחשבון את נושא ההשתתפות של ילדים כמניעה ועזרה להשלכות החברתיות-רגשיות של DCD.