שיעור הנשירה מהתיכון בקרב תלמידים עולים הפך לבעיה רצינית במקומות רבים ברחבי העולם. נשירה סמויה או נוכחות לא סדירה בבית הספר עשויות להיות השלב הראשון של נשירה מבית ספר. מאמר זה בוחן את תופעת הנשירה הסמויה בקרב מתבגרים יוצאי אתיופיה בגילאי 14–18 בישראל, כאב טיפוס להגירה מחברה מסורתית וכפרית לחברה מערבית. 60 תלמידים עם נוכחות לא סדירה בבית ספר הושוו ל-28 משתתפים עם נוכחות רגילה בבי"ס, בנוגע המאפיינים הבאים: רקע משפחתי וסוציו-אקונומי, תסמיני מצוקה פסיכולוגית (BSI), מסוגלות עצמית (SEF), תפיסה של התמיכה החברתית (MSPSS) ומיומנויות קוגניטיביות (ROCF). התוצאות הצביעו על כך ששתי הקבוצות הגיעו מרקע סוציו-אקונומי נמוך והראו רמות דומות של ביצועים קוגניטיביים נמוכים. עם זאת, בקרב הקבוצה עם הנשירה הסמויה, התפיסה של התמיכה החברתית הייתה גבוהה משמעותית ותחושות הלחץ היו נמוכות באופן מובהק. ניתנים מספר הסברים לתוצאות בלתי צפויות אלה, וכן נידונות ההשלכות למחקר ולפרקטיקה.