בוגרים עם לקויות למידה ספציפיות (Specific Learning Disorders – SLD), כגון דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה, מגלים מגבלות בתפקוד היומיומי במגוון תחומי חיים. בעבר דווחו חוסרים בתפקודים ניהוליים ודפוסי ויסות ועיבוד חושי הייחודיים לאוכלוסייה זו. בעקבות זאת, במחקר זה נבדק כיצד הקשרים בין שני תפקודי הגוף האלה באים לידי ביטוי בתפקוד היומיומי. בקבוצת המחקר השתתפו 55 בוגרים עם SLD, ובקבוצת הביקורת השתתפו 55 בוגרים שהותאמו להם מבחינת גיל, מגדר, מצב חברתי-כלכלי ורמת השכלה. המשתתפים מילאו שאלון סוציו-דמוגרפי ואת השאלונים The Behavioral Rating Inventory of Executive Functions (BRIEF) ו-The Adolescent/Adult Sensory Profile (SP) בגרסאות בעברית המתאימות למבוגרים. התוצאות הצביעו על קשר מובהק בין התפקודים הניהוליים, כפי שבאים לידי ביטוי בתפקוד היומיומי ונמדדו באמצעות ה-BRIEF, ובין דפוסי הוויסות והעיבוד החושי, כפי באים לידי ביטוי בתפקוד היומיומי ונמדדו באמצעות ה-SP. דפוס העיבוד החושי "רישום נמוך" ניבא 12–16 אחוזים מהשונות במדד ויסות ההתנהגות, המדד המטה-קוגניטיבי והציון הכללי של התפקודים הניהוליים, ונמצא שהוא מנבא מובהק של תפקודים ניהוליים ספציפיים. תוצאות אלה מעלות את האפשרות שהקושי של בוגרים עם לקויות למידה ספציפיות להפעיל תפקודים ניהוליים ביעילות קשור לסף תגובה חושי גבוה ולשימוש באסטרטגיה פסיבית לוויסות עצמי. הבנה מעמיקה של הקשר בין תפקודי תחושה לתפקודים ניהוליים תוכל לקדם תהליכי הערכה והתערבות יעילים בקרב בוגרים עם לקויות למידה ספציפיות. הבנה כזו תוכל להוביל לשיפור השימוש שהם עושים בתפקודים ניהוליים, קידום התפקוד היומיומי ושביעות הרצון שלהם מהחיים.