מטרות: שירותי ריפוי בעיסוק כוללים מדידה וקידום של ארגון זמן כחשובים לניהול חיי היומיום ורווחתם של מתבגרים לקראת הבגרות. מחקר זה בחן את מהימנות העקביות הפנימית של שאלון ארגון זמן והשתתפות – TOPS (the Time Organization and Participation Scale) בקרב מתבגרים והוריהם, קשרים בין יכולת ארגון הזמן לגיל, הבדלי מגדר בארגון זמן, ומידת ההסכמה בין תפיסות המתבגרים וההורים לגבי יכולות ארגון הזמן של המתבגרים.

שיטות: שבעים וחמישה מתבגרים עם התפתחות טיפוסית והוריהם מילאו את גרסאות הדיווח העצמי ודיווח ההורים של ה-TOPS.

תוצאות: שתי גרסאות ה-TOPS (למתבגרים ולהורים) הראו עקביות פנימית גבוהה (0.80–0.94). לא נמצאו מתאמים מובהקים בין גיל לדפוסי ארגון זמן. בנות דיווחו על יותר תגובות רגשיות בעקבות חוסר יכולת להתארגן בזמן באופן מובהק. הציונים הכוללים של ההורים הסבירו 52.1% מהשונות בציונים הכוללים של ילדיהם.

מסקנות: גיל ההתבגרות מהווה תקופת מעבר קריטית של הכנה לחיים עצמאיים כבוגרים, כרוך באינטראקציה מתמשכת בין אדם, עיסוק וסביבה תוך שימוש במיומנויות לארגון הזמן. הדיווחים העצמיים וההוריים של ה-TOPS הינם מהימנים ויכולים להעלות מודעות לליקויים בארגון זמן בפעילויות יומיומיות ולהשלכות הרגשיות. השימוש ב-TOPS להערכת יכולות ארגון זמן של מתבגרים יכול לסייע בתכנון התערבות שתעזור למתבגרים לפתח מודעות לניצול הזמן שלהם ולטפח את הביצועים היומיומיים שלהם.