טל נרדי-מוזס, מרפאה בעיסוק, MSc, OT, מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית מוסמכת.

דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.

בוגרת תואר ראשון בריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה (1994); בוגרת תואר שני בריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה (2008).

מרפאה בעיסוק התפתחותית; מדריכה; מנהלת מרכז "פרפרים", חולתה; אחראית תחום ריפוי בעיסוק, היחידה האזורית להתפתחות הילד, קריית שמונה.

מטפלת בילדים ונוער עם מגוון לקויות התפתחותיות וקשיים בהשתתפות יומיומית, תוך מיקוד ביחסי הגומלין בין היבטים קוגניטיביים ורגשיים.

נושא המחקר: פיתוח מודל תיאורטי לקראת יישום קליני: אמונות יסוד, מוטיבציה, יכולות ניהול עצמי והשתתפות יום יומית בילדים בגיל בי"ס המאובחנים עם ADHD. 

נאוית רוט, מהנדסת ביו-רפואה MSc., דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.

בוגרת תואר ראשון בהנדסת מכונות,1994 ותואר שני בהנדסה ביו-רפואית, 2003, הטכניון.

מורה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל, במחלקה להנדסת מכונות ועוסקת גם בפיתוח והנחיית פרוייקטים במעבדה לביומכניקה בדגש על ביומכניקה שיקומית.

נושא המחקר: מיפוי מאפייני הרעד הראשוני (essential tremor) והשלכותיו על היכולות התפקודיות של הפרט

נלי ואן דן בוס, MSc., דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.

בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד, אוניברסיטת וטרחט (הולנד) 2013, תואר שני בחינוך מיוחד, אוניברסיטת וטרחט (הולנד) 2016, וגם תואר שני בלימודי התפתחות הבינלאומיים, אוניברסיטת אמסתרדם, 2016. 

בעבר מורה לחינוך מיוחד בתיכון (הולנד) ועוזרת מחקר במחלקה לנוער ומשפחה, בפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת וטרחט (הולנד).

נושא המחקר: כתב יד של ילדים עם אוטיזם, עם מיקוד בקוגנציה הבסיסית ומכניזמים חושתיים ומוטוריים של כתיבה המטולת שלהם. 

נופר גרינבלט, מרפאה בעיסוק, BOT, MSc. דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.

בוגרת תואר ראשון בריפוי בעיסוק, אוניברסיטת תל אביב 2007, ותואר שני בריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה 2012.

רכזת מהו"ת (מרחב התעצמות ותובנה) בתיכון, בית חינוך ניסויי ע"ש יצחק רבין תל מונד.
מומחית בטיפול בילדים, נוער ומבוגרים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז. 

נושא המחקר: פיתוח מודל התערבות להעצמה תפקודית-תעסוקתית מותאמת אישית לבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, והערכת יעילותו

הפרעת קשב וריכוז (ADHD)  באה לידי ביטוי בסימפטומים של חסרים בקשב ו/או היפראקטיביות-אימפולסיביות, אשר באים לידי ביטוי ופוגעים משמעותית בתפקוד החברתי, אקדמי או תעסוקתי של האדם. אחד מתחומי העיסוק המרכזיים בחייו של האדם המבוגר הוא עבודה.  ADHD  משליך באופן משמעותי הן על התפקוד והן על ביצועיהם של המתמודדים עם אבחנה זו, בעולם העבודה. למרות ממצאים שהתערבות טיפולית במבוגרים עם ADHD  עשויה להעלות את רמת תפקודם התעסוקתי, מרבית תכניות ההתערבות הקיימות אינן כוללות פרוטוקול אחיד וקבוע אשר גובש ובוסס בהליך מחקרי.
מחקר זו שם לו למטרה לתת מענה לצורך זה, על ידי:

1. מיפוי מאפייני התפקוד האישיים ומאפייני הסביבה המסייעים והמגבילים תפקוד בעבודה בקרב אנשים עם ADHD.  

2. פיתוח ויישום פרוטוקול התערבות מותאם אישית באוכלוסייה זו, הערכת יעילותו ושיפור הפרוטוקול בהתאם. 

סוניה מאיר, מרפאה בעיסוק, PhD, OT עמית מחקר בחוג לריפוי בעיסוק, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.

בוגרת תואר ראשון בריפוי בעיסוק, אוניברסיטת תל אביב 1994,תואר שני בריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה 2012 ותואר שלישי בחוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת חיפה 2017. 

מנהלת המעבדה, עוזרת מחקר ומרצה בחוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה.

מרפאה בעיסוק התפתחותית ומדריכה קלינית. אבחון, טיפול פרטני וקבוצתי והדרכת הורים עבור ילדים עם לקויים התפתחותיים ועיכובים התפתחותיים מורכבים.

נושא המחקר:

פעילויות היום-יום, השתתפות ואיכות חיים בקרב ילדים ומתבגרים עם מחלת צליאק 

צליאק היא מחלה כרונית אוטואימונית הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגלוטן (חיטה, שעורה ושיפון) ומאופיינת בנזק למעי הדק. הטיפול היחיד הקיים הוא דיאטה קפדנית נטולת גלוטן. הדיאטה היא מגבילה ומצריכה הימנעות מוחלטת ממוצרי מזון המכילים גלוטן והיענות לטיפול בקרב ילדים ומתבגרים אינה מספקת. ניהול מחלת הצליאק כוללת מעקב רפואי ותזונתי. עם זאת, חוויות חיי היומיום עם הצליאק חושפות אתגרים והנטל היומיומי נופל על אלו המתמודדים עם המחלה. תחום המחקר שלי מתמקד בנקודת מבט חדשנית לילדים ומתבגרים עם צליאק המבוססת על הסיווג הבינלאומי לתפקוד, מוגבלות ובריאות לילדים ונוער (ICF-CY) ועל הגישה העיסוקית וצרכים תפקודיים שטרם קיבלו מענה.

מצגת קצרה - התנהלות יומיומית של ילדים ומתבגרים עם צליאק: חוויות ממקור ראשון 

כרמית פריש, PhD, OT, עמיתת מחקר, החוג לריפוי בעיסוק, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, ישראל. בוגרת תואר ראשון בריפוי בעיסוק, אוניברסיטה עברית, ירושלים, 2002 ותואר שני בחוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת חיפה, 2010. בוגרת תואר שלישי בחוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה, 2016.

עוסקת בעבודה קלינית כמרפאה בעיסוק בתחום הילדים בקריות ובחיפה (מרפאת ה.ק.נ.יה). מטפלת בילדים עם עיכובים/חסרים התפתחותיים. בעלת ניסיון קליני ומחקרי בטיפול בילדים עם תסמיני הפרעת קשב האמצעות טיפול ישיר והדרכת הורים. מדריכה קלינית ומרצה בהשתלמויות.

נושא המחקר: 

התערבות מוקדמת בילדי גן עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז באמצעות גישת 

(Parental Occupational Executive Training (POET, אבחון תפקודים ניהוליים בילדים צעירים. 

 פיתוח תוקף ומהימנות לשאלון ה EFORTS) Executive Functions & Occupational Routine Scale; פריש ורוזנבלום, 2014).

יעל פוגל, PhD, OT, עמית מחקר בחוג לריפוי בעיסוק, הפקלוטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.
מקשרת הכשרות מעשיות ומרצה בחוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה.

נושא המחקר: פיתוח והערכת מודל להתערבות מטה קוגניטיבית בקרב מתבגרים עם קשיים נוירו התפתחותיית

ליאת חן, בוגרת תואר ראשון בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה ותואר שני בחוג לחינוך, באוניברסיטת חיפה, ישראל. דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק.
ראש תוכנית BA., מנהלת היחידה להכשרות מעשיות ומרצה בחוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה.

 נושא המחקר:  פיתוח מודל תיאורטי להערכת מתבגרים עם קשיים בכתיבה (דיסגרפיה): תפקודי גוף, פעילות, השתתפות בפעילויות פנאי, איכות חיים ומה שביניהם.

כנרת שרפי, מרפאה בעיסוק (OT, MSc.).
התמחות בהתפתחות הילד ובתפקוד עם לקויות למידה וקשב לאורך החיים.
ותק של 12 שנה באיתור מוקדם של ילדים בסיכון, הערכה וטיפול בילדים עם איחור התפתחותי, הדרכת הורים וצוותים חינוכיים, העצמת בוגרים עם לקויות למידה וקשב. תחומי התמחות נוספים: מודל ארגון הבריאות העולמי (ICF model), ניתוח פעילות והתאמת פעילויות, תצפיות קליניות, הכלת תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך. 
מחקרה זכה לתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה.

  נושא מחקר: 

מודל אלטרנטיבי לזיהוי עוצמות וחולשות בתפקוד, השתתפות ואיכות חיים בקרב מבוגרים המתמודדים עם ליקויי למידה – בניית מערך הערכה תואם ויצירת מודל תיאורטי.