כנרת שרפי

kineretsharfi

כנרת שרפי, מרפאה בעיסוק (OT, MSc.).
התמחות בהתפתחות הילד ובתפקוד עם לקויות למידה וקשב לאורך החיים.
ותק של 12 שנה באיתור מוקדם של ילדים בסיכון, הערכה וטיפול בילדים עם איחור התפתחותי, הדרכת הורים וצוותים חינוכיים, העצמת בוגרים עם לקויות למידה וקשב. תחומי התמחות נוספים: מודל ארגון הבריאות העולמי (ICF model), ניתוח פעילות והתאמת פעילויות, תצפיות קליניות, הכלת תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך. 
מחקרה זכה לתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה.

  נושא מחקר: 

מודל אלטרנטיבי לזיהוי עוצמות וחולשות בתפקוד, השתתפות ואיכות חיים בקרב מבוגרים המתמודדים עם ליקויי למידה – בניית מערך הערכה תואם ויצירת מודל תיאורטי.

המונח "לקויות למידה" מתייחס לקבוצה גדולה של הפרעות נוירולוגיות שנגרמות כתוצאה מליקויים במערכת העצבים המרכזית ומשפיעות על יכולתו של האדם לשמר, לעבד ולהעביר מידע לאחרים באופן יעיל. השכיחות של לקויות למידה בקרב האוכלוסייה הכללית מוערכת בין 10-15%, אולם הדיון על ההגדרות של לקויות למידה נמשך ברחבי העולם, וכתוצאה מכך גם המידע לגבי שכיחות התופעה אינו מוחלט. ההגדרות של לקויות הלמידה המקובלות כיום מתמקדות במיומנויות האקדמיות החסרות, כלומר בקשיים בהקשבה, חשיבה, דיבור, כתיבה, איות וביצוע חישובים מתמטיים. בהתאם לכך, לקויות הלמידה לרוב מאובחנות בתוך מערכות חינוך. ואולם, המצב של אנשים עם לקויות למידה הינו מורכב משום שלקויות הלמידה מופיעות בשכיחות גבוהה ביחד עם מצבי בריאות אחרים אשר מתוארים בספר האבחון הפסיכיאטרי (DSM-IV/5) כגון הפרעות בקשב וריכוז (AD/HD), הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD), והפרעות דיכאון וחרדה. מצבי בריאות אלה ידועים כקשורים במגבלות בתפקוד היומיומי ובירידה באיכות החיים. אף על פי כן, רק ספרות מעטה עוסקת בקיומם של מצבי בריאות נלווים בקרב אנשים עם לקויות למידה, בתקופת הבגרות. הספרות מגלה פרוגנוזה מגוונת לתפקוד בבגרות בקרב אנשים עם לקויות למידה. בקצה אחד, מיצוי עצמי ומקצועי מלא בבגרות, ובקצה השני, התנהגויות אנטי-סוציאליות, כליאה והתאבדות. אולם, מעט מאוד ידוע על התפקוד היומיומי של בוגרים עם לקויות למידה המתפקדים בטווח שבין שני קצוות אלה. עקב מורכבות הנושא של לקויות הלמידה ועדויות למגבלות אפשרויות בתפקוד במגוון תחומי חיים בנוסף לתחום הלימודי, במחקר זה משמשות תפיסות מודל ארגון הבריאות העולמי (ICF model) לחקירת נושאים חדשים בקרב אוכלוסיית הבוגרים עם לקויות למידה.
מטרות המחקר: א. בדיקת הבדלים בין בוגרים עם לקויות למידה וקבוצת ביקורת ביחס לתפקודי הגוף שלהם, הפעילות וההשתתפות שלהם במגוון תחומי חיים ואיכות חייהם; ב. זיהוי קשרים ייחודיים בין תפקודי הגוף של בוגרים עם לקויות למידה לבין התפקוד היומיומי שלהם והשתתפותם במגוון תחומי חיים; ג. זיהוי תפקודי גוף של בוגרים עם לקויות למידה ותחומי פעילות והשתתפות שעשויים להיות קשורים עם איכות החיים שלהם; ד. הרכבת מודל שיתאר את היחסים שיזוהו במחקר בין תפקודי הגוף, הפעילות וההשתתפות, ואיכות החיים של בוגרים עם לקויות למידה ויצירת הסבר תיאורטי ליחסים אלה.
שיטת המחקר: המחקר הוא חצי ניסוי עם קבוצת ביקורת מותאמת. הקבוצות הותאמו מבחינת גיל, מגדר, מצב סוציו-אקונומי, ורמת השכלה. מדגם נוחות של 110 בוגרים מאזור דרום ומרכז ישראל השתתפו במחקר. המידע נאסף בין מרץ 2011 לאוגוסט 2012, לאחר השגת אישור אתיקה מוועדת האתיקה של אוניברסיטת חיפה. החוקרת פגשה כל משתתף/ת באופן פרטני במיקום שקט. המשתתף/ת חתם על טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר ומילא/ה שאלון סוציו-דמוגרפי ולאחר מכן מערך שאלונים. בוגרים עם לקויות למידה קיבלו אפשרות להקראת השאלות, ושעת ייעוץ מקצועית אישית עבור השתתפותם במחקר. הקריטריונים להכללה במחקר היו: גיל בין 20-50 שנים, דוברי עברית וכותבים בעברית ברמת שפת אם, ראיה ושמיעה תקינות או מתוקנות בעזרת מכשיר, ללא מגבלות מוטוריות או נוירולוגיות, בראים באופן ככלי ללא מחלות כרוניות או פציעות שעשויות להשפיע על הפעילות היומיומית ועל איכות החיים. המשתתפים בקבוצת המחקר הציגו אבחון רשמי של לקות למידה חתום על ידי איש מקצוע שהוסמך לכך. המשתתפים בקבוצת הביקורת ענו "לא" לשתי שאלות: "האם מישהו אי פעם אמר לך שאולי יש לך לקויות למידה?" ו"האם אי פעם חשבת שאולי יש לך לקויות למידה?".
תוצאות המחקר: א. בוגרים עם לקויות למידה דיווחו על תפקודי גוף נמוכים, מגבלות בפעילות והשתתפות ואיכות חיים נמוכה בהשוואה לקבוצת הביקורת; ב. קשרים ייחודיים התגלו בין תפקודי גוף ספציפיים של בוגרים עם לקויות למידה ובינם לבין הפעילות וההשתתפות היומיומית שלהם; ג. תפקודי הגוף והפעילות וההשתתפות היומיומית של הבוגרים עם לקויות למידה נמצאו כקשורים עם איכות החיים הפסיכולוגית והפיזית שלהם; ד. מודל שיתאר את הקשרים שזוהו במחקר זה והסבר תיאורטי המבוסס על מושגי מודל ארגון הבריאות העולמי נמצאים בתהליך עיבוד כעת.
חשיבות המחקר ותרומתו: תוצאות המחקר מחזקות את הצורך בהתייחסות לבוגרים עם לקויות למידה בהיבט בריאותי רחב, לדוגמה באמצעות מודל ארגון הבריאות העולמי, ולא רק בתוך מערכות חינוכיות ופסיכולוגיות, כפי שקורה כיום. נדרשים מחקרי המשך על מנת לבחון קשרים נוספים בין המרכיבים השונים של מודל ארגון הבריאות העולמי ולחפש אחר משתנים נוספים שעשויים להיות קשורים עם הפעילות וההשתתפות היומיומית ועם איכות החיים של בוגרים עם לקויות למידה. ברמה הקלינית הממצאים מחזקים את הצורך בהתייחסות להיבטים מגוונים של תפקודי הגוף, הפעילות וההשתתפות של בוגרים עם לקויות למידה בתהליכים של הערכה והתערבות בקרב אוכלוסייה זו, ובנטישת הגישה הנוכחית המתייחסת אל לקויות הלמידה כקשורות באתגרים בתחום החינוכי בלבד. הבנה של הצרכים של בוגרים עם לקויות למידה בתחומי חיים נוספים יכולה לסייע לשיפור תכניות התערבות ולמניעת תוצאות חיים שליליות משניות.