ענת משה

anatmoshe

ענת משה, מאבחנת, מטפלת ויועצת בתחום לקויות למידה.
יועצת אקדמית לסטודנט לקוי הלמידה במכינה האוניברסיטאית שבחיפה תפקיד הכולל טיפול, הדרכה והנחיית חונכים, כמו גם, הנחייה ומתן ייעוץ למורים המלמדים בכיתות המכינה.

נושא המחקר: המודעות של סטודנטים המתמודדים עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב לגורמים מגבילים ומסייעים בתפקוד היום-יומי ובאיכות החיים שלהם- פיתוח מודל תיאורטי המשולב בתהליכי הערכה והתערבות. 

 רקע
המחקר העוסק בלקויות הלמידה התפתח משמעותית בשנים האחרונות. במהלך השנים בהן נחקרה התופעה של לקות הלמידה, התמקדו מרבית המחקרים בלקות הלמידה עצמה ובקשיים הנובעים ממנה, אך רק מיעוטם עסקו במשמעות של הגורמים המגבילים והמסייעים (היכולות המטה- קוגניטיביות, הגורמים הקוגניטיביים-רגשיים וגורמי סביבה) על תפקודם הכולל של המתמודדים עם לקות הלמידה במגוון תחומי החיים (משפחה וזוגיות, עבודה, פנאי וחברה) ועל איכות החיים שלהם.
בשנים האחרונות פותחו ויושמו תכניות התערבות עבור סטודנטים המתמודדים עם לקות למידה. מרביתן של תוכניות ההתערבות מתמקדות בבחינת ההשפעה על ההישגים הלימודיים. עד כמה שידוע, ההשלכות של ההתערבות על תחומי החיים האחרים כמו תפקוד במסגרת משפחה וזוגיות, עבודה, פנאי וחברה לא נבחנו. ההתבוננות והניתוח של התפקוד בתחומי החיים השונים יכולים לשמש כבסיס להערכה, אבחון והתערבות טיפולית לכן, חשובה הבנת יחסי הגומלין בין שלושת המאפיינים: אדם-עיסוק וסביבה שתוביל בהמשך לביצוע תהליך התערבות אופטימלי.
מתוך הבנת חשיבות השפעתם של מאפייני הפרט, גורמי הסביבה והעיסוק על התפקוד בתחומי החיים השונים, המודעות לגורמים הללו עשויה לתרום להצלחה בקרב סטודנטים המתמודדים עם לקויות הלמידה ובכך לשפר את איכות חייהם.

מטרות המחקר
א. להשוות בין סטודנטים עם לקות למידה לבין סטודנטים ללא לקות למידה, בסדרת גורמים מגבילים ומסייעים בתפקוד היום-יומי ועל איכות החיים שלהם, על מנת לגבש מודל תיאורטי.
ב. להעריך תוכנית התערבות לשיפור המודעות של הסטודנטים עם לקות הלמידה למכלול הגורמים המגבילים והמסייעים ולגיוס משאבים לשיפור איכות החיים שלהם, באמצעות השוואה בין קבוצת התערבות לקבוצה תואמת ללא התערבות.
השערות המחקר
1. יימצא הבדל בין שתי הקבוצות בארגון משימות יום-יומיות בזמן (TOPS), כך שהסטודנטים המתמודדים עם לקויות הלמידה יציגו יכולת נמוכה יותר של ארגון משימות יום-יומיות בזמן בהשוואה לסטודנטים ללא לקות למידה.
2. יימצא הבדל בין שתי הקבוצות ברמת איכות החיים, כך שהסטודנטים המתמודדים עם לקויות הלמידה יציגו איכות חיים נמוכה יותר בהשוואה לסטודנטים ללא לקות למידה.
3. יימצא הבדל בין שתי הקבוצות ביכולות המטה-קוגניטיביות (מודעות עצמית ותפקודים ניהוליים), כך שהסטודנטים המתמודדים עם לקות למידה יציגו יכולות מטה-קוגניטיביות נמוכות יותר בהשוואה לסטודנטים ללא לקות למידה.
4. יימצא הבדל בין שתי הקבוצות ברמת המכוונות העצמית, כך שהסטודנטים המתמודדים עם לקות למידה יציגו מכוונות עצמית נמוכה יותר בהשוואה לסטודנטים ללא לקות למידה.

5. יימצא שיפור ביכולות המטה-קוגניטיביות (מודעות עצמית ותפקודים ניהוליים), בקרב הסטודנטים המתמודדים עם לקויות הלמידה שישתתפו בתכנית ההתערבות בהשוואה לסטודנטים המתמודדים עם לקויות הלמידה שלא ישתתפו בתכנית ההתערבות.
6. יימצא שיפור ברמת המכוונות העצמית, בקרב הסטודנטים המתמודדים עם לקויות הלמידה שישתתפו בתכנית ההתערבות בהשוואה לסטודנטים המתמודדים עם לקויות הלמידה שלא ישתתפו בתכנית ההתערבות.
7. יימצא שיפור ברמת איכות החיים, בקרב הסטודנטים המתמודדים עם לקויות הלמידה שישתתפו בתכנית ההתערבות בהשוואה לסטודנטים המתמודדים עם לקויות הלמידה שלא ישתתפו בתכנית ההתערבות.
8. שיפור במרכיבים: מודעות עצמית, תפקודים ניהוליים, מכוונות עצמית, יביא לשיפור באיכות
החיים.
שיטה
איסוף המידע הראשוני ישלב את המתודולוגיה האיכותנית והכמותית. החלק האיכותני בגישה הפנומנולוגית יספק מידע על החולשות והעוצמות של המשתתפים בהיבטים של יכולת פתרון בעיות, הצבת מטרות ותכנון שלבי פעולה בדרך להשגתן, התנהגות פרואקטיבית, תמיכת אנשים משמעותיים בסביבתו של הפרט, תפקוד במסגרות שונות וכן מידע אודות קבלת הלקות בקרב סטודנטים המתמודדים עם לקות למידה. החלק הכמותי, יספק מידע על שתי קבוצות המחקר ביחס לארגון משימות יום-יומיות בזמן ואיכות חיים. בנוסף, בחלק הכמותי יימדדו המשתנים- מודעות עצמית, תפקודים ניהוליים ומכוונות עצמית. כלל הנתונים שיאספו יהוו תשתית לבניית תכנית ההתערבות וימדדו גם לאחר הפעלת תוכנית ההתערבות בכדי לבחון את השפעתה.
בחלקו השני של המחקר, במהלך הפעלת תוכנית ההתערבות, החלק האיכותני יכלול שני מהלכים. מהלך אחד יהיה ניתוח תכנים שיעלו בסדנה קבוצתית. מהלך נוסף הוא ניתוח משובי המשתתפים שיכתבו במהלך הסדנה והתכנים של התכתבויות בדואר האלקטרוני.
אוכלוסיית המחקר
אוכלוסיית המחקר תכלול 100 סטודנטים מאוניברסיטת חיפה וממכללת עמק יזרעאל, הלומדים במכינות או בחוגים שונים ובשלבי לימוד שונים (שנה א', ב', ג') ודוברי עברית כשפת אם. בחלקו הראשון של המחקר, לקראת בחינת ההבדלים בין שתי קבוצות המחקר, ישתתפו 50 סטודנטים ללא לקות למידה שיהוו את קבוצת הביקורת ו-50 סטודנטים המתמודדים עם לקות למידה שיהוו את קבוצת המחקר (באמתחתם דו"ח אבחון עדכני בטווח של חמש שנים מהלימודים באקדמיה). בחלקו השני של המחקר, לקראת בחינת השפעתה ויעילותה של תכנית ההתערבות, על המודעות של הסטודנטים המתמודדים עם לקויות הלמידה לגורמים מגבילים ומסייעים בתפקוד היום-יומי ועל איכות החיים שלהם, יקחו חלק 40 סטודנטים המתמודדים עם לקות למידה שלא ישתתפו בתכנית ההתערבות (קבוצת הביקורת) ו-40 סטודנטים המתמודדים עם לקות למידה שישתתפו בתכנית ההתערבות (קבוצת המחקר).
כלי המחקר בשיטה הכמותית
1. שאלון פרטים אישיים מורחב. 2. שאלון לדיווח עצמי עבור איתור קשיים בארגון משימות יום-יומיות בזמן (Time Organisation and Participation Scale-TOPS, Rosenblum, 2012 ). 3. שאלון למדידת מודעות מטה-קוגניטיביתMetacognitive Awareness Inventory-MAI, Schraw) (& Dennison, 1994.
4. שאלון להערכת תפקודים ניהוליים – גרסה למבוגרים (Behavior Rating Inventory of Executive (Function-Adult Version- BRIEF-A, Roth et al., 2005. 5. שאלון למדידת מכוונות עצמית (Self-Determination Student Scale- SDSS, Hoffman, Field, & Sawilowsky, 1996, 2004). 6. שאלון איכות חיים Questionnaire –QOL, Schalock & Keith, 1993) Quality of Life).
כלי המחקר בשיטה האיכותנית
1. פריטים בשאלון פרטים אישיים מורחב לאיסוף מידע אודות גורמים המגבילים והמסייעים בתפקוד בחיי היום-יום (משפחה וזוגיות, חברה, פנאי, עיסוקים) כמו: ארגון משימות יום-יומיות בזמן; תפקוד בחברה, משפחה, פנאי; הצבת מטרות ותכנון שלבי פעולה בדרך להשגתן; קבלת הלקות; התנהגות פרואקטיבית; יכולת פתרון בעיות ותמיכת אנשים משמעותיים בסביבתו של הפרט.
2. ניתוח תכנים שיעלו במהלך מפגשי תכנית ההתערבות (הסדנה הקבוצתית).
3. ניתוח התכנים שיעלו במשובים שיכתבו המשתתפים בסדנה לפגישות הסדנה.

הליך המחקר: בחלק הראשון של המחקר יאסף מידע אודות גורמים מגבילים ומסייעים בתפקוד בחיי היום-יום ועל איכות החיים בקרב סטודנטים המתמודדים עם לקות למידה. בנוסף, ימדדו ויוערכו מאפיינים מטה-קוגניטיביים (מודעות עצמית, תפקודים ניהוליים), קוגניטיביים-רגשיים (מכוונות עצמית) ואיכות חיים. בחלק השני של המחקר תופעל תכנית התערבות שמטרתה לפתח ולשפר את המודעות של סטודנטים המתמודדים עם לקות למידה לגורמים מגבילים ומסייעים בתפקוד בחיי היום-יום ועל איכות החיים וכן תתבצע מדידה והערכה שנייה של מאפיינים מטה-קוגניטיביים, קוגניטיביים-רגשיים ואיכות חיים. כ-4-3 חודשים לאחר תכנית ההתערבות ולשם בחינת יעילותה לאורך זמן, ימדדו ויוערכו בשלישית מאפיינים מטה-קוגניטיביים, קוגניטיביים-רגשיים ואיכות חיים ולבסוף יבנה מודל תיאורטי.
עיבוד הנתונים: להשערות המחקר הבוחנות הבדלים בין הקבוצות ייערכו ניתוחי שונות רב-משתנים. להשערות הבוחנות את ההבדלים בין הקבוצות לאורך זמן ייערכו ניתוחי שונות למדידות חוזרות. להשערה הבוחנת את תרומתם של המשתנים העומדים בבסיס תוכנית ההתערבות על איכות החיים תיערך רגרסיה. כמו כן, יוצגו סטטיסטיקה תיאורית, מתאמים בין המשתנים ובנוסף, תיערך סדרה של רגרסיות בכדי לבחון את השפעתם של משתנים מנבאים על המשתנים התלויים.