ליאת חן

liathen

ליאת חן, בוגרת תואר ראשון בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה ותואר שני בחוג לחינוך, באוניברסיטת חיפה, ישראל. דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק.
ראש תוכנית BA., מנהלת היחידה להכשרות מעשיות ומרצה בחוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה.

 נושא המחקר:  פיתוח מודל תיאורטי להערכת מתבגרים עם קשיים בכתיבה (דיסגרפיה): תפקודי גוף, פעילות, השתתפות בפעילויות פנאי, איכות חיים ומה שביניהם.

 כתיבה היא מיומנות אנושית מורכבת, המהווה עיסוק אנושי, מרכזי וחיוני. מחקרים מראים כי בכמחצית מזמן שהייתם של ילדים ומתבגרים בבית הספר הם נדרשים לעסוק במטלות המערבות כתיבה. מאחר שמדובר במיומנות מורכבת, שכדי להצליח בה נדרשות יכולות בסיסיות תקינות רבות, הקושי בכתיבה יכול לנבוע בחסר/ים באחד או יותר מהיכולות הללו; בין השאר נדרשים תפקודים אקזקוטיביים, שליטה מוטורית עדינה, אינטגרציה ויזו-מוטורית, אינטגרציה בילטראלית, תכנון מוטורי, יכולת למניפולציות תוך-ידניות, קינסטזיה, תפיסה פרופריוצפטיבית, תפיסה ויזואלית, זיכרון, יכולת לקשב ממושך, עוררות סנסורית ועוד (Feder & Majnemer, 2007). כאמור, הקושי בכתיבה יכול לנבוע מקושי בסיסי בכל אחד מהתפקודים הללו או מקושי באינטגרציה ביניהם ולכן, ההתייחסות וההתערבות מחייבת תוכנית מותאמת לקוח.
מחקרים מראים כי לקשיים בכתיבה יש השלכות ארוכות טווח לתוך והרבה מעבר לגיל ההתבגרות ולשנים בבית הספר. מודלים שונים העוסקים באדם, בעיסוקיו, בסביבות תפקודו ובקשרים ביניהם מחדדים את ההבנה כי קשיים בכתיבה עלולים להשפיע לרעה על השתתפותו של המתבגר, על מעורבותו ובחירותיו בפעילויות פנאי ועל איכות חייו. יתר על כן, הם אף עלולים להשפיע על יכולתו להצבת יעדים עבור עצמו לעתיד, הן בתחום ההשכלה הגבוהה והן באפשרויות לתעסוקה. למרות הצורך הברור לאסוף מידע אודות המאפיינים ההתפתחותיים והתפקודיים של אוכלוסיית המתבגרים המתקשים בכתיבה ולאפיין את הקשיים שלהם, לא נמצאו בספרות המחקרית מחקרים הממוקדים באיסוף מידע שכזה.
מטרות המחקר הנוכחי:
מטרתו של מחקר זה הינה לתרום לבניית גוף ידע מבוסס ומקיף על אוכלוסיית המתבגרים המתקשים בכתיבה ועל מאפייני ההשתתפות שלהם בפעילויות פנאי. באמצעות איסוף מידע מקיף, במונחים שלקוחים ממודל ה-ICF של גורמי אדם (קינסטזיה, יכולות ויזו-מוטוריות, יכולות למניפולציה תוך ידנית, מיומנויות קוגניטיביות, ארגון חזותי-מוטורי ותפקודים ניהוליים) ומאפיינים של פעילות הכתיבה ( תהליך, תוצר ותוכן), ייבחנו מאפיינים התפתחותיים ותפקודיים (היסטוריה התפתחותית, נתונים דמוגרפיים, גורמי אדם ותפקודי כתיבה) המתייחסים למתבגרים אלו, לעיסוקיהם ולסביבתם ומדדים הקשורים בהשתתפות שלהם ובאיכות חייהם.
במחקר ישתתפו 120 מתבגרים בגילים 18-13, בנים ובנות, שידגמו בצורה אקראית, תוך התייחסות לייצוג גילאי ומגדרי, במדגם נוחות. כל המשתתפים הם תושבי ישראל ולומדים במסגרות של החינוך הרגיל. המשתתפים יהיו דוברי עברית ובעלי מצב בריאותי (פיזי ונפשי), שמיעה וראייה תקינים.
בקבוצת המחקר יכללו 60 מתבגרים בגילאי 13-18 אשר לומדים בישראל החל מכיתה א' ולכל אורך השנים, עם קשיים בכתיבה על-פי דיווח עצמי, שקשיי הכתיבה שלהם יבואו לידי ביטוי בציונים שיתקבלו בשאלון HPSQ (הורה ומתבגר) ובבדיקת קריאות של דף מחברת, שלא טופלו בעבר בגין קשיים בכתיבה ואשר הם והוריהם יביעו הסכמה בכתב להשתתפות בתהליך. קבוצת הביקורת תכלול 60 מתבגרים בגילאי 13-18 אשר לומדים בישראל החל מכיתה א' ולכל אורך השנים, ללא קשיים בכתיבה על-פי דיווח עצמי, על פי שאלון HPSQ (הורה ומתבגר) ועל פי בדיקת קריאות של דף מחברת והשוואה לנורמות קריאות של אבחון האחט"ב, שלא טופלו בעבר בגין קשיים בכתיבה ואשר הם והוריהם יביעו הסכמה בכתב להשתתפות בתהליך