תקציר: 

נותחו נתוני כתיבה של ילדי בית ספר במטרה לאפיין את המהלך של הביטויים של חוסר היציבות של מהירות הכתיבה. נמצא שהבדלים מובהקים קיימים בין ילדים עם דיסגרפיה לבין ילדים שכותבים באופן יעיל. הומחש כי במקרה של כותבים יעילים, השינויים במהירות הכתיבה היו במתאם עם מספר הפעמים שבהם הופקו פעימת כתיבה בודדת או אות מסוימת, בעוד שככל שהתארך זמן הכתיבה , נראה חוסר מתאם בין השינויים במהירות לבין מספר הפעימות שהופקו. במקרה של ילדים עם דיסגרפיה, המתאם נשאר קיים לאורך זמן והפונקציה של הקורלציה האישית מעידה על הכחדה חישובית במשך הזמן, מה שמעיד על חריגות חזקות בתהליך הכתיבה. היישום האפשרי של התוצאות לשדה הקליני/חינוכי נידון ודורש המשך מחקר.

למאמר המלא לחץ כאן