מחקר זה בודק האם ניתן לזהות רמאות של אנשים המעמידים פני חולים במערכת הבריאות באמצעות מערכת ממוחשבת לא-פולשנית המנתחת כתב-יד. מערכות הבריאות צריכות להתמודד עם אנשים אשר מוסרים מידע שקרי לגבי מצבם הבריאותי בעת קבלה לבית חולים למשל. מחקרים הראו כי היכולת הקלינית לגילוי רמאות הינה מוגבלת, הראיות מצביעות על כך שתוצאות טובות יותר תוכלנה להתקבל באמצעות שימוש בכלי הערכה מאשר הסתמכות על גילוי אנושי. נכון להיום, כלים לגילוי רמאות הם פולשניים ולפיכך פחות מתאימים לקשר בין הקלינאי למטופל. מערך ניסויי תוך-נבדק (השוואת כל נבדק לעצמו) עוצב בכדי להשוות כתיבה של דברי מרמה לעומת כתיבה של דברי אמת אצל 98 נבדקים בגילאי 21-36 אשר גויסו להשתתפות במחקר באוניברסיטת חיפה. הנבדקים כתבו משפטי אמת ושקר על מצבם הרפואי על גבי לוח אלקטרוני המחובר למערכת ממוחשבת. הושוו קטעי הכתיבה האמיתיים והשקרים של כל הנבדקים. בשלב הבא, תוך שימוש בניתוח-פרופיל, חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות לפי פרופילי כתב היד שלהם וההבדלים שנמצאו עבורם בכתיבת אמת ושקר נותחו. כתיבת דברי שקר הייתה רחבה יותר ולקחה זמן רב יותר ביחס לכתיבת דברי אמת.  שלושה פרופילים מובחנים זוהו והבדלים מובהקים במימדי זמן ומרחב ספציפיים נמצאו עבור כל אחד מהפרופילים. תוצאות ראשוניות מספקות נקודת מבט ייחודית על זיהוי שקר באמצעות כלי ממוחשב זה. יישומים אפשריים למערכת הבריאות ולתחומים אחרים, כמו מיון אנשים ואבטחת מידע פנימית נידונים.

ציטוט:

Luria, G., Kahana, A., & Rosenblum, S. (2014). Detection of Deception Via Handwriting Behaviors Using a Computerized Tool: Toward an Evaluation of Malingering. Cognitive Computation, 6, 849-855.‏ [I.F. 1.100 (5Y: 1.359), R68/121 Q3 Computer science, Artificial intelligence]