ORIT INBARאורית ענבר, OTR, סטודנטית בלימודי MA בחוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת חיפה. עובדת בקליניקה הפרטית בפרדס חנה בטיפול באוכלוסיית ילדים בעלי קשיים בהתפתחות ולמידה כגון: ADHD ,SMD, אוטיזם, מעבירה קבוצות טיפוליות לשכלול מיומנויות חברתיות, כתיבה, מוכנות לכתה א' ועוד.

נושא המחקר: חווית הורים לילדים עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוזבתום התערבות טיפולית בגישת POET.

הפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז Attention Deficit Hyperactive Disorder (להלן ADHD) הינה הפרעה נוירו-התנהגותית, הנחשבת למצב בריאותי כרוני, מופיעה במהלך הילדות ומתבטאת בקושי  לעכב התנהגות (אינהיביציה), לשמר או למקד קשב, ולווסת את רמת הפעילות בהתאם לדרישות הסביבה (Barkley & Murphy ,1996). לצורך קבלת האבחנה, נדרשים שישה תסמינים, או יותר  של חוסר קשב ו/או, שישה ויותר תסמינים של היפראקטיביות – אימפולסיביות, או של שניהם יחד, המופיעים באופן עקבי במהלך ששת החודשים טרום האבחנה, ומפריעים באופן ניכר להתפתחות התפקוד החברתי, האקדמי או העיסוקי. את הפרעת הקשב ניתן לאבחן החל מגיל ארבע שנים. כלומר, מוקדם בילדות, בשלב הקדם בית ספרי (American Psychiatric Association, 2013).

הפרעת קשב וריכוז בילדים צעירים

ילדים עם ADHD מצויים בסיכון לחוות קשיים רגשיים, קשיי התנהגות, קשיים חברתיים, קשיי תפקוד בתחום חיי הבית, כיתה, למידה ופעילויות פנאי (DuPaul, McGoey, Eckert, & VanBrakle, 2001). ילדים צעירים עם ADHD מציגים עיכוב בהתפתחות המשחק, מרבים לעסוק במשחק פסיכומוטורי, מתקשים בהשתתפות בפעילות קבוצתית ובאינטראקציות חברתיות עם בני הגיל (Alessandri ,1992). הקשיים ההתנהגותיים של ילדים עם ADHD משפיעים גם על תפקוד בשגרת היום יום בתחומים כגון אכילה ורחצה (Barkley, 1997; Segal, 1999).

תפקודי ניהול

תפקודי ניהול הם תהליכים חיוניים לאפשר עיסוק והשתתפות בחיי היום יום של ילדים (Katz & Maeir, 2011). הם כוללים- גמישות מחשבתית, תכנון, עכבה, וויסות עצמי, אשר יחד יוצרים יכולת שליטה קוגניטיבית המווסתת התנהגות מורכבת (Lambek et al., 2011) והם אלו שמאפשרים לילד להתנהל מתוך שליטה עצמית ובאופן מכוון מטרה (Barkley, 1997). לפי חלק מהתיאורטיקנים בתחום, תפקודי ניהול הם מרכיב מרכזי  (ADHD  Barkley, 1997;  Brown, 2006). מחקרים מצאו ,כי בהשוואה לילדים נורמטיביים, ילדים עם ADHD הינם בעלי ליקוי משמעותי באינהיביציה, זיכרון עבודה, וויסות רגשות, תכנון, גמישות מחשבתית ושטף מילולי (Berlin et al., 2004; Marzocchi et al., 2008). ילדים עם ADHD מתקשים לבצע עכבה , שליטה בדחפים או דחיית סיפוקים, מתקשים  לשמור קשב  ומאמץ לאורך מטלה, משחקים במשחק קצר ועוברים בין פעילויות ,מתקשים להחזיק מידע בזיכרון לשימוש עכשווי, מתקשים לפעול על פי חוקים, מתקשים לווסת רגשות מוטיבציה ועוררות וכן מתקשים ביכולת פתרון הבעיות (Barkley & Murphy ,1996). לאור הקשיים הרבים  והשלכותיהם ,ניתן להניח כי לתפקוד ילד עם ADHD  יש השפעה על ההתנהלות של המשפחה כולה.

הורות וחיי משפחה לילד עם ADHD

משפחה היא הגורם העיקרי התומך בילד בעל צרכים מיוחדים (Segal ,1998). הורים לילדים עם  ADHD מדווחים על רמות גבוהות של מתח, הנובעות מהתנהגות הילד  וקשיים באינטראקציה עימו (Breen & Barkley, 1988 ;DuPaul et al., 2001;  McCleary , 2002; Morgan et al., 2002).

Executive Training (POET) Parental Occupation  הינו מודל לשיפור התפקוד ותפקודי ניהול של ילדים צעירים עם תסמינים של ADHD הממוקד בהדרכת הורים. המודל רואה בתפקודי הניהול כמנגנון המרכזי המקשה על תפקוד הילדים. לפיכך, מטרת המודל היא לספק להורי הילדים ידע וכלים באופן שיאפשר להם להבין את המנגנון המרכזי המשפיע על תפקוד ילדם (תפקודי ניהול), ולרכוש מיומנות כדי  לסייע לילד לתפקד טוב יותר בכלל תחומי התפקוד (פריש, תירוש ורוזנבלום, בפיתוח). מתן אסטרטגיות להורים הכרחי לטיפוח ילדים עם הפרעת קשב, וחשיבות הטיפול בילדים עם ADHD בהקשר המשפחתי הינה רבה (Firmin & Pillips ,2009). הבאת העיסוק ושגרת היומיום לבסיס העבודה עם משפחות, מעלה את היכולת להשפיע ביעילות ולעזור למשפחות להן ילד עם Segal,1998) ADHD). כמו כן, רכישת ידע  ועלייה בתחושת השליטה ההורית מסייעים בהפחתת המתח ההורי (Mash & Johnston,2001).

במסגרת עבודת הדוקטורט ,מבצעת כרמית פריש, מחקר התערבות העוסק בפיתוח מודל ה- POET (פריש, תירוש ורוזנבלום, בפיתוח). כהשלמה למחקר כמותני זה מתבצעת התזה הנוכחית, מתוך תפיסה שקיימת תרומה רבה של המחקר האיכותני להבנת חווית ההורות לילד עם (ADHD Segal ,1998).

התזה הנוכחית תעסוק בחוויית הורים לילדים עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז  בתום התערבות טיפולית בגישת ה- POET (פריש, תירוש ורוזנבלום, בפיתוח). במחקר נרצה להבין מהי החוויה היום יומית של משפחה לילד עםADHD, מהי התרשמות ההורים מתפקוד הילד בעקבות ההתערבות הטיפולית, מהן תחושות ההורים לגבי יכולתם לעזור לילדם להתנהל בשגרת היום יום ומהי החוויה של הקשר הורה- ילד בתום ההתערבות.